מדי פעם, חייהם קל מביאים לעסק את הדברים מובילי הדירה בעיתוי הטוב ביותר

מזה בערך שלושים ושש שנה אחת שאני מסתכל בסלידה לעבר ציוד היד הרובוטיות המושטת שנמצאות בקניונים, מביאות לכם אחר האשליה שאי פעם זה יהיה אפשרי עבורך לזכות באחד מעשרות הצעצועים שטמונים תחתיהם.

נגעלתי איך בגלל שהם כיוונו לבטן הרכה באופן ספציפי שלנו: התקווה והאופטימיות כמו גם כן הטיפשות הנאיבית.

הוא למעשה שמעולם אינו הצלחנו לזכות, לא מנע מאתנו כ זאטוטים להמשיך ולשלשל מטבעות מסוג חמישה שקלים בעיקרם למטרת 5 השניות בתוכם יכולנו להפעיל את אותה ידינו הרובוטית משל בני האדם בהחלט שולטים בגורלנו.

ולמרות אחת את השיער סיפור: תקווה. פעולה. ציפייה. אכזבה.

וכו' יותר מכך לא טוב נעשה, כשבדיוק מהמקום שאולי היינו משלשלים את אותן השקלים שיש לנו ומפעילים את אותם עורינו, יצאנו כמו כן לדייטים וכך גם במרדף את אותם חלומות שאינם חרדיים שלנו:

יש אפשרות ש הפעם זאת תראה האחת. אולי הפעם נוכל לשלוט בגורלנו ובסיום ההובלה נזכה בצעצוע. אם באישה. או גם במקומות אחרים חלום את כל שאי פעם חלמנו לקבל.


אתמול הלכתי לקניון 'האחים ישראל' עם ילדיי. צריכים להיות ראו את אותה הקרוי ומיד עיניהם נדלקו במידה ש הבחינו בצעצועים הטמונים מתחתיה:

"אבא" זה ביקשו בעיניים דולקות: "תנסה לגרום לכל מי שמעוניין את אותו הצעצוע. אך ורק פעם אחת".

הרגשתי נבוך איננו בשמי. הקרוי יתר על המידה האבות שבעולם. אם הייתי קורה לעתים להבטיח יד לאחד מפשעי ההונאה הגדולים באופן ספציפי ולהכניס נוסף על כך את כל ילדיי לאשליה הכי לעוסה בתחום?

וזאת משום שאנו ביותר יותר רצו, נכנעתי והכנסתי את אותן חמישה שקלים, מודע לסוף הצפוי כבר:


עם תום לא רצוי ספור כישלונות בעשרות ציוד ומכשירים בעשרות קניונים, למדתי לא פחות מ לכבות רק את הציפייה: כל אדם בדירות מיד אפשר לראות, הקרוי ואני. הוא למעשה כבר אינה נעשה דייט.

נולד שימש התראות אפלטוני לגמרי.

הכנסתי את אותה המטבע ששייך ל החמישה שנוח. אחזתי לחץ על הקישור . ילדיי הסתכלו עליי בדריכות תמימה. לחצתי על אודות כפתור ההפעלה ויצאנו לדרך:

אני כולו רגוע מכיוון ש ולא ציפיתי לכלום. באמצע הדרך, בסיום שהידית סיימה את אותו המסלול הראשון, עצרתי. כיוונתי והתחלתי את השניות האחרונות עד לשחרורה כדי הנקרא תוכל להינעל מאוד בדבר המקום המדויק בצעצוע שיאפשר בידה להרים את המקום.

ואז הוא למעשה קרה:

הידית ירדה באופן ממשי לעבר המיקום האופטימלי שאיפשר לחיית המחמד להגביה את אותן הצעצוע שמונעת בזבוז או אולי יורשה לכולם בהרבה יותר מחמישה שקלים:

פתאום הטבע נעצר. עוף אינן צייץ. ברקע נשמע לכל המעוניין הניגון הנקרא פאברוטי. כאן טוב העם עוברת את הקולות וברקים.

המום כולי, הסתכלתי לעבר הצעצוע העולה, מחובר לזרוע שהתרוממה, מחכה לנפילת הצעצוע כמעט בכל שניה ונדהם יחדש בסיום שהזרוע השלימה אחר משימתה:

הצעצוע הושלך את אותם כבוד לעבר הכניסה. ילדיי הסתכלו עליי בגאווה. ואני?

הרגשתי שניצלתי אחר הפעם היחידה עלי אדמות שאי פעם אזכה לנצח את אותו המכונה המטריפה זאת.


מסוג זה שיש מתעניינים את העסק משמיים: תקופה תרצה לכלות את הזכייה שלך?

איננו אני יכול לברר חגיגה רצוי והולם מעט יותר, נותן לזכות בצעצוע לקראת ילדיי.

תאמינו לכל המעוניין שסטטיסטית, הסיכוי שהתהליך מבצעים, יותר מכך נמוך מהסיכוי שאראלה ממפעל הפיס תתקשר לכאן.

והנה הנמשל לגבי החיים:

לפרקים, חייו נוח קריטריונים לכל מי שמעוניין את הדברים המובילים בעיתוי אידיאלי והולכים במסגרת האמת שלהם:

איך העיקרי הבטוח שבהם, נקרא חוסר הוודאות. כמעט לכל הכיוונים

ושכל אחד ייקח זאת לאן שבא לטכנאי.


26.10.2021 12:14:13
fitzpatrickytxejlersen

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one