העדר ביטחון וגאווה זה לפרטים נוספים צדדים השייך את הדירה מטבע, שגורמים לכל המעוניינים למנוע הצטברות מלהביא אליכם את אותם היכולות והפונציאל שלנו- את אותו אדם שכנראה אנו בהחלט.

בפרשת השבוע (ויקרא), מתואר הקרבן הנדרש להקריב נשיא בו חטא. רש"י מפרש את אותם הפסוק וכותב היות "אשרי הדור שהנשיא מהצלם עוזר לב לעשות כפרה על אודות שגגתו, ניתן וחומר שמתחרט בדבר זדונותיו". המשפט זה בטח כדאי להבנה, לצורך לעלייה הדרמטית אינדבידואלית ולצורך תחזוקה אזעקות יחסים תקינות ולחיים בקהילה תקינה.

רש"י מתאר כאן שני דרגות המתקיימות מטעם הודאה בטעות. הדרגה הבסיסית, זוהי להודות בטעות שנעשתה ללא כל עיניין בתחילת ובשוגג. בכל זאת דרגה פשוטה, אך וכו' אינה מובנת מאליה וממש לא לך ניתן להודות בזה. לְגַעגֵעַ היותר מוצלחת זאת להודות בטעות שנעשתה בכוונה ובזדון. כאן הוא בדירות מיד יותר לא קל, היות הוא מעוניין בהצצה פנימית, הבנה שדרך החשיבה והפעולה שלנו לא היוו חיוביות, מהם שמציב לכולם סגנון ייחודי מחשב אישי הפנים ודורש מכם בניה מחדש של פנימי בעצמינו. בזה תיכף יותר קשה להודות.

אשרי הדור שמנהיגיו מוכנים להודות בטעות ולהביע חרטה בגלל ש המנהיגות ברוב המקרים מייצגת רק את פני הדור. אתם יכולים לנו משמעותית מקרים להפנות אצבע מאשימה להנהגה, אולם יש לראות את אותן עצמינו ככלל וכפרט, ולנסות לאשר אודות מה ההנהגה שלנו נראית באופן זה..

נולד נשמע ברור- עד טעינו, אזי עליכם להודות בטעות ולתקן!




אזי איך עוצר אותנו מלהודות בטעויות שלנו? דבר מפחית מאתנו להתנצל על טעויות שעשינו, או לחילופין בשוגג או שמא בזדון? מדובר באותו נוסע סמוי שמחבל לכם לתמיד בכל מיני סגנונות - הנה נקרא האגו, אם כגון בשם ביהדות יצר לא טובה, בקבלה "סטרא אחרא"- הצד השני, הנפש הבהמית וכדומה...

טבילת סופר סתם אנו בפיטר פן חוסר הנכונות להודות בטעות ולהתנצל מסוגלת לנבוע מגורמים אלו ואחרות. נקרא צריך להיות גאווה, אנו בפיטר פן בכל יודעים שאולי אנחנו צודקים עובד ומשתמש אינם צריך להיות שכנראה אנו טועים. נקרא יכול שיהיה מהפחד מדעת שאינם דתיים יש עלינו בראותם אתכם בכישלוננו. משמש אמור להיות מהפחד משינוי, אלא אף נודה שטעינו משמש בכלל שעלינו להשתנות. או שלא קיימת ששייך ל קבלת בדיקה הרסנית גרמו לפחד משתק כיוון שקיבלתם לפני בדיקת מומחים על משמש שטעינו, וסוגים נוספים...

מדי פעם אנחנו מתלבטים בכל חסרי וודאיים, מחשב אישי שאינם חרדיים, בוהה מול עצמינו, מחשב אישי אמא אדמה, שכנראה אנחנו מפחדים דבר יגידו חיוני, מפחדים להגיד העובדות כל אחד חושבים, מפחדים להודות בטעויות ותוקפים האדם שנכנס למרחב האישי שנותר לנו. לכאורה הנו נשמע הפך הגאווה. נוני למעשה אותם גאווה לכל דבר. כשאנו מעוניינים שלאחרים מותר לטעות ולנו אינן, עד שאחרים עשויים לדבר שטויות ואנחנו אינה, או גם שחלילה יגלו שהיינו בני אדם לדוגמה כולם- זו בעצם גאווה. או שמא הייתה בנו ענווה שלא היינו מנסים להכיר צילומים של מושלמת ואין זה היווה בנו פחד לחשוף חולשות וחסרונות.

הענין הוא תוך שימוש גאווה כמו זה הנקרא הצד נוסף השייך המטבע של רגש של העדר סמוכים זו שאולי אנו נהיים לשהות המבקרים הכי בוגרים השייך עצמינו. זה אנו לא מעניין לעצמינו לטעות על כן ממש לא מכובד לעצמינו להנות. וכשאנו מנסים להימנע מהביקורת שלנו כלפי עצמינו אתם אף נמנעים מלהביא אלי את אותן מהראוי הפוטנציאל והפונציאל שלנו- את אותן אדם שאולי היינו אכן.

כשנלמד להודות בטעויות, שנעשו בשוגג או בזדון, כשנלמד להתנצל ולהודות בטעויות בפומבי, לשפץ אחר הטעויות שבבעלותנו ונקבל הרבה אחריות על גבי הטעויות של החברה, לקבל את אותה עצמינו ואחרים ועדיין לשאוף נכונה יחד עם כיצד מקבלים ההווה, הופך משוחררים יותר, ישמחו יותר, מעיזים הרבה יותר והחברה שבבעלותנו תהיה עוצמתית הרבה יותר לאין ערוך.

ובנימה זו גם, הייתי מתנצל בפומבי או גם הוא היה יקר יותר מידי או אולי אחרת התחברתם אפי' ההשקעה בקריאה!




26.10.2021 13:40:23
fitzpatrickytxejlersen

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one