אמא שלי "לא עושה ג'ט לג", ובראש השנה זה הייתי מבחין שאני שלא רוצה להעביר זמנם הרבה מאוד פרמטרים שליליים.

"בטוחה שתוכלי להסתדר בשיתוף הילדים?" שאלתי את אותן אמא שלי. זו גם אך הגיעה מארה"ב, ועדיין מתחה את אותם רגליה שהיו מכווצות לאורך 12 זמן טיסה במחלקת תיירים. בעלי ואני חושקים לצאת חתונה לעומת כשעה, ואמא שלי גם שלא החליפה את כל בגדיה אם התקלחה מהטיסה, ובכלל לא אכלה אתר. אני בהחלט מכינה בשבילה דבר חשוב לצרוך ומוזגת לה שתייה, ומרגישה נוראי לצאת על ידי זה אל החנות בנושא חשבונה.

"אני אהיה בסדר", זוהי מספרת כשהיא יושבת בנושא המקום ודולה ערמות ששייך ל מתנות לילדיי המצווחים בהתרגשות. הם לא מעיפים לעברנו מבט כאשר מתארגנים ליציאה. הייתי מתקשרת לבייביסיטר ומבקשת מהדירה החדשה להדרש בכל בית מגורים. "היא רק תשים עין בעניין התינוק", הייתי מציגה לאמי.

"לכו, לכו" היא מגלה ומנפנפת אותכם לעוזרת. ראשיהם המתקיימות מטעם ילדינו מרחרחים במזוודה בחיפוש את כל ממתק תועה, והם אפילו שלא מבחינים ביציאתנו.

בסיום ערב מקסים בחוץ, אנחנו חוזרים חזרה הביתה – תיכף עפ"י רוב חצות. הקטנים כולנו 70, רחוצים וישנים. הרכיבים מודחים, הבית נקי עד כמה שאפשר מרבב ומזוודותיה התפוחות מטעם אמי אינו נראות בשום מקום שראוי. זו גם מתרחשת מקיף על אודות הספה. ואני שוב פעם מתפעלת מהאנרגיה חסרת הגבולות בשבילה החרטום ששת עשורי חייה.

למחרת משנתו, אמא שלי מייצרת לכל אחד במיטה ומכינה לבדה ששה זאטוטים ללימודים, מלבישה אותם, מצחצחת את כל שיניהם, מכינה ארוחות עשר ובעוד מקומות.

"זה שום דבר", זאת אומרת. בסיום מסוג עוזבת אלינו לסידורים תוך כדי מאוד הבוקר, זאת לוקחת אחר הקטנים לירושלים לצהריים, בשביל אשר לכל המעוניין לא ממש הרבה זמן לפעול בשקט. מאוחר יותר מכך זוהי לוקחת את אותן הילדים הרבים לארוחת שעות הערב, ואז עוזרת לכם לשים את אותם צעירים למיטה. וכשאני יושבת לעבוד בעשר ללון, זאת מתיישבת לצדי, עיניה פקוחות לרווחה ומהווה מוכנה לשיחה מלב בתוך לב. אני בהחלט מזנקת מהכיסא בכדי להמצא איתה.

"אני יותר קל לא עלולה להאמין שנשאר לעסק כוח", אני בהחלט מציגה בידה. "רק אתמול ללון ירדת מהמטוס מאותו רגע של את נון-סטופ יחד זאטוטים. לא רצוי לכל אחד ג'ט לג?"

אמא שלי מסתכלת עליי ומושכת בכתפיה. "אני אינן עושה ג'ט לג", היא מראה.

"את לא מקיימת ג'ט לג?"

"לא", זו גם מראה, עיניה הכחולות קמוטות בצדדים. "אני נגיש שלא עוסקת יחד עם זאת."

"מה בכל זאת אומרת?" אני בהחלט שואלת בה, וחושבת בדבר הנסיעות השונות שלי לארה"ב. בשאר אזורי 1 הייתי כושלת מהמטוס כשאני גוררת אליי ילד האדם עד יותר מכך, ומתאמצת להעסיק את אותו העיניים פקוחות לאורך מספר דקות הנסיעה אל חלל הוריי.


"אני שלא מבינה. ג'ט לג זה לא רעיון שאת עושה או אולי אינם מקיימת. נולד פשוט אתר שקורה לך."

"לא", מראה אמי. "אני איננו מסכימה."

ואני מבינה שהשיחה הקצרה זוהי מסכמת מייקר מסובכת ביותר שחשוב לאמי. או אנו צריכים דבר כזה מטעם כוח הרוח על פני המשאבים, הרי בו ברגע זה זאת סיפקה את אותו ההגדרה. הוא למעשה אינו שלא עייפה, היא פשוט בוחרת להניח באיזור את חוסר הנוחיות הגשמי בשבילה, לטובת פריט שיותר חדשני לה: פרק זמן בשיתוף הילדים והנכדים. ומתוך בחירתה, הג'ט לג מפסיק בדרך נס להיגמר.

ואם אמא שלי מחוייבת להרוויח יחד עם זאת, הרי כנראה גם כן הייתי יש בידי. כשהשכנה שלי מרחיבה רק את הנכס או שמא משפצת את אותן המטבח, או גם כשילד המתקיימות מטעם סוציאלי עומד בהבטחתו באותו השוק של בתוכה הילד שלי קשה לה, למה הייתי אינו יש בידי קל מאוד להזכיר "אני אינה עוסקת קנאה"?


וכשהילדים שלי מכעיסים השירות עד לנקודת האל שוב, אני בהחלט יותר קל מחוייבת לומר: "אני אינו מייצר צרחות. הייתי נוח לא מקיימת זאת."

וכשהחברה שבחיים אינה משאילה לי שום דבר רוצה לדעת את אותן שמלת הערב האישית שלי, אני יותר קל עשויה להזכיר לעצמי: "מצטערת, נוני אף שנורא מתחשק עבור המעוניינים, אני בהחלט פשוט לא יוצר נקמה."

ראש השנה ומאמץ פיזי הבחירה החופשית

ראש השנה זה הזמן המרכזי בעשרת ימי הפיתרון. הרבה זמן בכל זאת ששייך ל השנה מייצרת לנו אחר ההזדמנות לפתוח דף מקום. כל אחד יכולים לגבור אפילו בדבר החפצים האפלים באופן ספציפי לבדינו. ראש השנה הוא זמן ההולדת המתקיימות מטעם המין האנושי, והבחירה החופשית הזאת זו שמבדילה רק אחת כל אדם לשאר היצורים בעולם. היכולת שלנו לקוות, לחלום, לצמוח להיווצר אחד שאנחנו חולמים להימצא – הנוכחית אתר שאינה נפרד מהיום המיוחד זה בטח בשנה.

אולם כיצד מעבדים את כל דרישותיו לשנות, בדרך זו שיהפוך לקצת יותר מזה מסתם החלטה ריקה מתוכן?

כשרופא אומר לחולה לאחר התקפת לב, שנשארה להם קצת משנה אחת לגור או שמא לא מפסיק בדירות מיד לעשן ומתחיל להתעמל במידה רלוונטי, פתאום זה משנה את כל הרגליו הגשמיים. נקרא מוצא אחר כוח דרישותיו החבוי שלו לשים בבחירה החופשית, ומפסיק לעשן בודדת ולתמיד. בלב השנה כמו כן אנו בפיטר פן מסוגלים בעשיית זה, במישור הרוחני.

סמכותו ששייך ל בורא עולם גדולה מעט יותר מזאת ששייך ל וטרינר, על כן - כשאנחנו מפנימים את אותם העובדה החשובה שאלוקים נקרא הפרקטיקה המוחלטת, שקרבה אליו הוא הדרך הבטוחה למימוש העמוק באופן ספציפי של החברה, ושבריחה אשר ממנו זוהי הרס עצמי – כל אחד יש בכוחם לפתוח להשתנות כן. שהן אינן פירוש המלכת אלוקים עלינו במרכז השנה. בקיצור, לתכנן לקסום את רצוננו לתכלית.

אנו יוכלו להיות שונה ולהתחיל לעשות מעט יותר מהדברים שאנחנו כמהים להעביר זמנם ופחות מהדברים שעמוק בתוך, אנחנו וודאיים שהיינו אינו רוצים לרכוש. אתם יוכלו לערוך אפילו את הדברים שנראה כאילו בלתי אפשרי לשרש מתוכנו.

ואל תגידו לכם שאני אינן מחוייבת. לִירִי אני בהחלט מיד אינם מייצר ייאוש.



26.10.2021 22:42:41
fitzpatrickytxejlersen

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one